אנורקסיה ובולימיה הן הפרעות אכילה אשר קשורות בבריאות הנפש. מה ההבדל בין שתיהן וכיצד ניתן לקבל סיוע בעבור התמודדות עם המחלה? על כך – במאמר הבא.
אנורקסיה ובולימיה – הפרעות אכילה אשר עלולות לפגוע באופן קיצוני בבריאות הנפשית והפיזית
הפרעות אכילה הן הפרעות נפוצות הן אצל נשים והן אצל גברים. ההפרעות הנפוצות והמוכרות יותר הן אנורקסיה ובולימיה, שתי מחלות אשר קשורות ברצון לשליטה של האדם על גופו. למעשה, עיסוק במראה חיצוני הוא חלק מדימוי הגוף אשר הוא נדבך משמעותי מאוד מהדימוי והביטחון העצמי. עיסוק במראה חיצוני מחזק את הביטחון העצמי, ונותן תחושה יותר טובה עם עצמנו. כאשר אנו מתייחסים להפרעות אכילה ובפרט אנורקסיה ובולימיה, יש לבצע אבחנה בין שתי המחלות הנפוצות – אנורקסיה ובולימיה. חשוב לציין כי נשים וגברים אשר מאובחנים עם הפרעות אכילה יכולים לקבל זכויות בביטוח לאומי, ואת בשל העובדה כי הביטוח הלאומי מכיר בהפרעות אכילה כמחלה נפשית ועל כן מעניק קצבאות בגין המחלה הנפשית.
מהי אנורקסיה?
אנורקסיה היא אחת מהפרעות האכילה השכיחות ביותר במאה הנוכחית. המאפיין את המחלה הוא רצון חק לירידה במשקל, הרעבה עצמית והפרעה בימוי הגוף. רוב חולי האנורקסיה הן נערות ונשים אשר ובלות מדימוי עצמי לא תקין, והן רואות את עצמן כשמנות למרות שהן נמצאות לרוב במשקל תקין. המאפיינים העיקריים של מחלת האנורקסיה הם ירידה במשקל באופן מבוקר ולאחר מכן באופן משמעותי, קיימת ירידה במצב הרוח עד מצב של דיכאון קליני וכן פגיעות גופניות שונות שחלקן הן הפיכות וחלקן בלתי הפיכות. כאשר מתחילים לפתח את המחלה, לרוב תהיה הימנעות מאכילה או התעסקות כפייתית בספירת קלוריות. בנוף לכך, יש התגרות חברתית ומצב רוח ירו. נוף לכך, ולכן חשוב מאוד לשים לב ל ולטפל בהם בהקדם – הן ע"י פנייה לרופא משפחה או פסיכולוג או פסיכיאטר אשר מטפל בהפרעה. הטיפול לאחר העלייה במשקל (בפיקוח) הוא טיפול פרטני ומשפחתי, ואת לאור העובדה כי חלק גול מההפרעה נובעת מאיזושהי פתולוגיה משפחתית.
מהי בולימיה?
בולימיה היא הפרעה אשר מאופיינת באכילה מוגזמת של אוכל עתיר אנרגיה, כאשר במהלך האכילה יש הרגשה של חור שליטה, ואין אפשרות להפיק. לאחר ההתקף של האכילה האם חש בצורך להימנע מעלייה במשקל, ולכן המחלה מאופיינת בהקאות, התעמלות מוגברת ועוד. ההפרעה מופיעה לרוב בגילאים מוקדמים, והיא מאופיינת בעלויות וירידות במשקל לאורך השנים. כלפי חוץ לרוב החולים במחלת הבולימיה לא נראים בתת משקל, ולכן לוקח לעיתים מן עד שמגלים שקיימת בעיה. לאור העובדה כי אין יכולת להפיק את ההתקפים (לאור בושה וחרה( יש בושה אשר נלוות ולכן האכילה מתבצעת בתר, כולל להחביא את האוכל במקומות מתור. בשני המקרים חשוב לפנות לקבלת טיפול, לצורך קבלת שליטה והחלמה.